רבים מאינו שמעו על שתי דמויות פנימיות ׳מפורסמות׳ שפועלות בנו: הילד הפנימי והשופט, אבל יש בתוכנו עוד הרבה דמויות שלא תמיד אנו מודעים לקיומן.
לדוגמה, קיימים בנו הרבה ילדים וילדות פנימיים עם מאפיינים ייחודיים. הם יכולים להיות בגילאים שונים מינקות ועד גיל הנעורים ולכל אחד מהם יש אופי משלו: ׳הילד הרגיש׳, ׳הילדה העליזה׳, ׳הילדה היצירתית׳, ׳הילד הבטוח בעצמו׳, ׳הילד הביישן׳, ׳הילדה האחראית׳, ׳הבת הטובה׳. אפשר למצוא גם נערים ונערות כמו, למשל, ׳הנער המורד׳, ׳הנערה הביישנית׳ או ׳הנער הרומנטי׳. אלה רק דוגמאות למרחב גדול ומגוון.
על פי גישת ׳וויס דיאלוג׳ (Voice Dialogue), לא רק ילדים ונערים פנימיים רבים שוכנים בתוכנו אלא דמויות רבות נוספות שלכל אחת מהן אופי, כישורים, צרכים ורצונות שונים. הדמויות השונות והמאבקים ביניהן משפיעים על כל פן של חיינו. למרות זאת בדרך כלל איננו מודעים להשפעות הללו ולאפשרות שלנו להיטיב מאוד את חיינו דרך ההיכרות והעבודה איתן.
"וויס דיאלוג"׳ היא גישה שפותחה בהדרגה החל בשנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי ד״ר סידרה סטון וד״ר האל סטון והיא דרך עוצמתית, אפקטיבית ובטוחה לזהות את הדמויות הפועלות בנו ולעבוד איתן הן בהנחיה והן בתהליך של עבודה עצמית.
ויס דיאלוג היא גישה יעילה, עמוקה, משעשעת וקסומה המאפשרת לנו להתבונן בתופעה הטבעית של ריבוי דמויות פנימיות (שאפשר גם לכנות גם ׳חלקים׳/ ׳קולות׳/ ׳עצמיים׳ וכד׳) ולהתחיל ליהנות ממנה במקום לסבול מריבוי הזהויות הזה.
בניגוד למה שעדיין מקובל לעתים לחשוב, ריבוי הקולות הפנימיים הוא תופעה שאינה פתולוגית או בעייתית. מזווית הראייה של ׳וויס דיאלוג׳, זה דווקא המצב הטבעי והבריא. אלא שאצל כולנו נוצרים כל מיני ״שיבושים״ שגורמים לכך שהדמויות בפרט והמערכת בכלל מפסיקות לעבוד היטב. כבר בינקות שלנו, למשל, חלק מהדמויות משתלטות על המערכת הנפשית שלנו ודמויות פנימיות חשובות לא פחות מוכחשות, מוחלשות ואפילו מודחקות.
גישת ׳וויס דיאלוג׳, מלמדת ומדגימה איך אפשר לזהות את הדמויות, לקבל את כולן בהדרגה כחלק מאתנו מבלי שהן ינהלו אותנו או ישפיעו עלינו לרעה. במצב זה, גם דמויות שהקשו על חיינו מאוד הופכות מנטל ובעיה׳ למשהו מעשיר ובעל ערך. יש משהו בגישה הזו שעושה את כל זה בשילוב של אחריות, הומור, קלילות וחמלה, גם כשמדובר בדברים כאובים וסבוכים.
איך אנחנו יכולים לדבר עם הקולות והדמויות בתוכנו?
יש כמה אפשרויות. הדרך הנפוצה ביותר היא להיעזר במנחה שמכיר את העבודה באופן עמוק. המנחה יודע כיצד לגלות דמויות במונחה שלו, והוא מסייע לדמויות להרגיש רצויות, להתגלות ולדבר ו׳מחזיק׳ את המרחב ואת התהליך עבור המונחה. המנחה המיומנת יודעת לעזור לדמויות להפוך ׳מובחנות׳, כך שהייחוד שלהן נגלה לעין. היא יודעת גם איך ליצור תהליך שיש בו איזונים פנימיים טובים, כך שהתהליך גם בטוח מאוד.
דרך חשובה נוספת היא בעבודה עצמית בכתיבה. כשלומדים לשוחח עם דמויות בעבודה עצמית, נפתחת האפשרות לעבוד גם כשאין מנחה בסביבה: אפשר להבין את מקורם של רגשות ומצבים על ידי שאלות כמו: מי כועס בי? מי לא רוצה ללכת לעבודה? מי בתוכי קשור לתחושת הריחוק מבת הזוג שלי? האם יש דמות שקשורה לכאב הראש שלי? נניח, למשל, שאישה מתעוררת בבוקר ומרגישה עצב לא מוסבר. היא יכולה לחפש את הדמות בתוכה שמרגישה עצבות, להבין מה קורה איתה, להקשיב לה ולתמוך בה ואז להזמין דמות קוטבית שתסייע לה להיחלץ מן ההזדהות עם הדמות שמרגישה עצב, ולהמשיך להיות עם הדמות שחווה עצב ממצב התודעה של ׳האני המודע׳. כשמפתחים את המיומנות הזו מגלים חירות גדולה מאוד ויכולת לעזור לעצמנו בכל עת.
טוב מאוד לשלב הנחייה מיומנת עם עבודה עצמית כזו. זה אחד הדברים שאני מלמדת ב׳ספר החי׳ האינטרנטי שיצרתי (מסע אל הדמויות שבתוכנו) שכולל הסברים, הדגמות חיות, תרגילים ושיעורים מצולמים שמאפשרים ללמוד את הבסיס של ׳וויס דיאלוג׳ ולהתחיל לתרגל. יש גם מפגשי תרגול וקורסים שלי ושל תלמידים שלי שמאפשרים להעמיק בגישה הן לאנשי מקצוע והן למי שפשוט מתעניין בנפש, ברוח ובאיך לחיות טוב.
אפשר לשלב את הגישה הזו עם כל דבר כמעט. עם יצירה, תנועה, ביטוי קולי, דרמה ועוד. למי שמבין את העקרונות ששומרים את העבודה בטוחה ויעילה האפשרויות בלתי מוגבלות.