כמה פעמים נכנסתם הביתה אחרי יום עמוס ולא פשוט, וכל כך הייתם זקוקים לדבר עם מישהו אחרי חוויה לא פשוטה שעברתם באותו היום? לעיתים בתוך סערת רגשות קשה אנחנו כל כך זקוקים להוציא החוצה, אבל לא תמיד החברים זמינים לנו. לפעמים הם בעצמם בתוך קושי, או עסוקים, ואנחנו נשארים לבד עם הכאב, סערת הרגשות ורצון חזק להוציא את הדברים החוצה ולהקל על עצמנו.
בכתבה באתר הארץ המקוון: "כתיבה על רגשות מקלה על מצבים נפשיים" מדברים על מחקר שפורסם ב"גארדיאן". מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בנושא. במחקר השתתפו הנחקרים בסריקות מוח והונחו לכתוב במשך 20 דקות ליום.
המחקר מצא כי כתיבה ביד ובעט לא במחשב, הייתה אפקטיבית יותר מכתיבה ישירות במחשב. הנחקרים שכתבו על רגשותיהם ולא אירועים ניטרליים בחייהם, הרגישו הקלה והפעילות המוחית שלהם הצביעה על כך שהכתיבה עזרה להם בהתבוננות בחייהם מזווית שונה.
גם כשמדובר בחרדה או אפילו בפוסט טראומה כתיבה טיפולית ואינטואיטיבית הוכחה כעוזרת לעבד את האירועים ולהוציא אותם החוצה בדרך שלעיתים היא קלה יותר משיחה או דיבור ורבלי.
מחקר אחר שנערך באוניברסיטת טקסס אוסטין על ידי ד"ר ג`יימס פנבייקר, חקר סטודנטים באוניברסיטה שהתבקשו לכתוב על אחד מהנושאים הבאים: טראומה שעברו בחיים, אירוע חיים זכור היטב או טיול שעשו. המחקר גילה שהסטודנטים שבחרו לכתוב על טראומת חיים, נזקקו לפחות ביקורים במחלקת בריאות הנפש בקמפוס והשתמשו לאחר הכתיבה פחות במשככי כאבים וכדורים נגד חרדות מאלו שבחרו לכתוב על נושאים אחרים פחות כואבים.
לעיתים יש צורך גם בכתיבה עקיפה ומגינה – ולעיתים גם במטפל מקצועי מוסמך שיוכל להנחות כיצד לכתוב בדרך מגינה ולהדריך כיצד להתמודד עם השדים שלעיתים יוצאים בהליך הכתיבה האינטואיטיבי והיצירתי.
הכתיבה האינטואיטיבית בניגוד לכתיבה יצירתית בה האדם מונחה לכתוב סיפור ונשפט על פי איכות הכתיבה, היא כתיבה מכילה ולא שופטת. הכותב מונחה לכתוב ללא קול ביקורתי וללא פסיקים או ניקוד או שיכתוב. כתיבה כזו יכולה לייצר השאות חדשות הנובעות מתת המודע, ואף לתת לאדם כלים להבין את עצמו ולקבל את התשובות מתת המודע שלו עצמו, לשאלות שהוא מתמודד איתם בחייו.
מאידך קיים יתרון גם בכתיבה יצירתית של סיפור ולא אינטואיטיבית – כשהסיפור יכול להיות מורחק מהכותב ולא תמיד אוטוביוגרפי לגמרי, קל לכותב לכתוב ולהוציא את עצמו החוצה – ולהתחבא מאחורי גיבור הסיפור ורגשותיו, מבלי שירגיש מאויים בהיחשפות מול עצמו והסביבה באופן שיקשה עליו להתמודד.
אז מהי הדרך המומלצת? כתיבה אינטואיטיבית או כתיבה יצירתית? למעשה אין תשובה אחת לשאלה הזו, כל אחד מאתנו יוכל למצוא את הדרך שלו להקל על עצמו בכתיבה, בין אם הוא כותב סיפור שחלקו דמיוני המקל עליו להגיע לעצמו בדרך עקיפה ומגינה, או להיפתח לכתיבה אינטואיטיבית זורמת, שאינה מחייבת עלילה או שיפוט כלשהו.
מה שבטוח הוא שאכן כתיבה היא כלי עזר מצוין לביטוי עצמי, הקלה על סערת רגשות, הוצאת הרגש והכאב החוצה ויכולה מאוד להועיל לבריאותנו הנפשית.
